מה לעשות כשמישהו קרוב אלינו תקוע?

מה לעשות כשמישהו קרוב אלינו תקוע?

אני מקבלת מדי פעם הודעות אישיות דרך דף האוהדים שלי בפייסבוק וגם דרך המייל מאנשים שכותבים לי ומתייעצים איתי לגבי מישהו קרוב להם שנמצא באיזושהי תקיעות בחיים שלו ולא מצליח להשתחרר ממנה. חלקם אפילו משאירים לי את הטלפון של אותו אדם ומבקשים ממני שאתקשר אליו באופן אישי ואזמין אותו לפגישה.

אז חשבתי פעם אחת ולתמיד לענות על הנושא הזה בהרחבה פה, כדי שעוד אנשים שאולי מתלבטים אבל לא מעזים עדיין לכתוב לי יוכלו לקרוא ולקבל כמה נקודות מבט לגבי הנושא הזה מההיבט האימוני שלו. ראשית, לפני הכל, אני רוצה לדבר על הרעיון של – "לגרום למישהו אחר להזיז את עצמו"… בעייתי מכמה סיבות: 1. אי אפשר באמת לגרום למישהו אחר לרצות לעשות משהו. אפשר לעודד אותו, להציע, להיות לידו ולתמוך כשהוא עושה את הצעד הראשון, אבל אי אפשר לעשות בשבילו את הצעד הראשון. האדם עצמו אמור לעשות את הצעד הראשון מרצונו החופשי. כי אלו החיים שלו והוא זה שחי אותם, ולא אנחנו. 2. לפעמים כשמישהו יקר ללבנו עדיין לא עושה את הצעד הראשון זה לא בהכרח אומר שהוא תקוע, לפעמים הוא עדיין לא מוכן או לא בשל לעשות את הצעד הראשון, ואם נאיץ בו אז או שהוא יעשה אבל לא ממקום נכון ומדויק לו, ואם הוא לא יעשה אז זה רק עלול לכווץ אותו ולהרתיע אותו עוד יותר מלעשות בהמשך, כשהוא כבר כן יהיה בשל. 3. תשאלו את עצמיכם: כשאתם מאיצים במישהו יקר ללבכם "לזוז", למצוא זוגיות, להתחיל להוריד במשקל, למצוא כבר עבודה "נורמלית" ולהיות כבר בן אדם "נורמלי", במקום פשוט להיות עבורו, להקשיב לו, לתמוך בו,להאמין בו שהוא יכול ויודע מה הכי טוב עבורו, מה אתם בעצם הודפים מעצמיכם? כלומר, עם איזו מצוקה זה מפגיש אתכםשקשה לכם להתמודד אתה כרגע? למשל, כשבן הזוג שלכם לא מוצא עבודה כבר כמה זמן ואתם מאיצים בו, שולחים בשבילו קורות חיים, אומרים לו להתגמש ושאין מה לעשות, "החיים זה לא גן שעשועים". האם באמת אתם מאיצים בו בשבילו? לטובתו? או איפשהו בשבילכם? כדי שלא תצטרכו להתמודד עם איזשהו קושי שהמצב הזה של בן זוג נטול עבודה מפגיש אתכם אתו? וזו רק דוגמה אחת כמובן. ועכשיו, אם בדקתם עם עצמיכם באמת ובתמים שהמניעים שלכם לעזור לאותו אדם טהורים ואמתיים אז כן, בוודאי, שיש כמה דרכים לעשות את זה, ואציג אותן פה בכמה שלבים: 1. שלב ההקשבה האמפתית – קודם כל ולפני הכל, מה שהיינו רוצים לעשות זה לשבת עם אותו אדם לשיחה אמתית,כשאנחנו מפנים מזמננו ובאמת מקשיבים לו, הקשבה אמפתית, נטולת שיפוטיות,מקשיבים באמת למה קורה אתו כרגע בחיים ומה הוא חושב על כך. 2. שלב הווידוא – לאחר שהקשבנו, רצוי שנעבור לשלב הווידוא.נוודא שבאמת הבנו את מה שהוא סיפר.מומלץ אפילו לחזור על דבריו ולבקש אישור ממנו של זה הוא התכוון ואם הוא אומר שלא אז לאפשר לו לתקן ולדייק אותנו במידת הצורךושוב לחזור על דבריו עד שאנחנו בטוחים שהבנו אותו בדיוק. 3. שלב הצעת העזרה- נשאל אותו למה הוא זקוק ואיך נוכללעמוד לשירותו בצורה הכי טובה. נשאל מה לדעתו הכי יעזור לו כרגע במקום שבו הוא נמצא. 4. שלב העצה הטובה- רק לאחר שעברתם את 3 השלבים הראשונים שהצגתי פה בפניכם ניתן לעבור לשלב העצה הטובה. אם אתם מרגישים שיש משהו שיוכל לעזור לו, בין אם זו איזושהי צורת טיפול שאתם חוויתם כשהייתם תקועים והיא עזרה לכם, בין אם זה איש מקצוע ספציפי שקיבלתם המלצות עליו בין אם זו איזושהי סדנה שאתם עברתם או ששמעתם עליה, אפשר להציע לו לנסות, אבל שוב לתת לו להחליט אם הוא מעוניין או לא, מתוך אמונה שהוא יודע הכי טוב מה נכון עבורו. מקווה שקצת עזרתי. מעניין, ממש בזמן שכתבתי את השורות האלה התקשרה אליי אמא שלטענתה הבת שלה במצוקה. אמרתי שאשמח לעזור, ועם זאת ביקשתי שהבת תתקשר אליי בעצמה כי בסופו של דבר זאת היא שאמורה להיות מעוניינת בתהליך השינוי שלה. ועכשיו לשלב העצה הטובה שלי – בשבוע שעבר נפתחה ההרשמה המוקדמת לקבוצת האימון שלי. מדובר באימון תהליכי במרחב אינטימי ואישי בקבוצה, שתכיל כמות מצומצמת ומוגבלת של אנשים. במפגשים, מעבר לליווי האישי והמסור שלי, אלמד את מודל קבלת ההחלטות שפיתחתי, נציב מטרות ויעדים מרגשים וחדשים עבורכם ונתקדם לכיוונם באומץ ובשמחה! רוצים לשמוע עוד אודות הסדנה המיוחדת שלי? לחצו על הקישור הזה >> מחכה לכם. שלכם, מאיה פיפנו

אני מזמינה אותך להגיב